הקורס המתקדם בחיפה נמשך שמונה חודשים. שם נפגשו שוב רוב בני מחזור ל'. עובדי גר בתקופה זו ברח' יצחק שדה, בקריית אליעזר בחיפה. חלק עימו את הדירה אורי אשכול. אסף ומומו היו חיפאים. זאת הפכה להיות דירת החברים. מומו הצטיין במטבח, הספציאליטה שלו היו כבדים ביין. עובדי דאג לרטבים לפסטה. איך לא? רוטב בולונז עדיף! אפשר גם מועשר בשמנת. רוטב נפוליטני נטול בשר ועוד ממטעמי המטבח האיטלקי, שכה היטיב להכירו.
בתקופה זו הבחורים ממש חגגו. כבר קיבלו משכורות מהצבא. למומו ולאסף היו מכוניות. הם טיילו בשבתות ובילו בערבים, וכמובן גם התייחסו ברצינות לתוכנית הקורס, שהכין אותם לפיקוד משודרג.חברים מספרים כמה לארג' היה עובדי ונדיב לב. היה יוצא מוקדם בבוקר וחוזר עם מאפים מהבילים. הייתה לו תרבות של נתינה. כבר הזכרתי באחד הפרקים הקודמים שבהיותו בבי"ס יסודי בירושלים, ראיתי יום אחד שהוא מצטייד במספר עפרונות. "למה לך כל העפרונות הללו?" שאלתי. "אמא את לא מבינה, אולי למישהו יחסר עיפרון!" הלרג'יות של עובדי מוכרת לנו היטב. היא תמיד נתנה הרגשה טובה לכל בני המשפחה גדולים וקטנים. היה בה מסר של אהבה, איכפתיות ומסירות . והיא מאוד מאוד חסרה לנו.
בסיום קורס פו"מ קיבלו החברה' צ'ופר- טיול לסיני. הצבא סיפק להם אוטובוס ואספקה בשפע והנחה את כל בסיסי החיל בדרך לעמוד לימינם. הם היגיעו לסנטה קטרינה, לא-טור ולשארם. הטיול נמשך שבועיים והיה מדהים. תקופה זו היוותה רה-יוניון של החברים כשהם בוגרים יותר, בטוחים בעצמם, ומלאי תקוות להמשך השירות בחיל הים. עובדי מרגיש שעשה כברת דרך משמעותית במסלול חיים שבחר לעצמו. מחכות לו עוד הפתעות ואתגרים. הוא יורד לשארם,
בשנת 78 עובדי יורד לבסיס חיל הים בשארם. העבודה לא קלה אבל האווירה מאוד מרעננת. החודש נחלק בין שלושה שבועות של שירות ושבוע אחד של חופש. עובדי שכר דירה ברח' סוקולוב בת"א ביחד עם אשכול, ואת שבוע החופש ידע למלא בכל מה שאהב.
השירות בשארם היה חביב. אמנם עבודה מאוד אחראית, אבל היגיע זרם בלתי פוסק של אורחים. חברים וקרובים ניצלו את הטיסות של הצבא לשארם ע"פ הזמנה של עובדי. במיוחד אני זוכרת את הביקור של תמי. אחותו סיפרה שהיה במצב רוח עליז. עובדי שתה קצת יותר מדי והפך לסוליסט של המסיבה שנערכה על הספינה. אפילו צ'ימבליסטה, ידיד שלנו מתקופת מילנו, הגיע לשארם עם בתו שתכננה ללמוד בבר אילן. היו להם ציפיות מסוימות אבל בינתיים נעלמה משפחת צ'ימבליסטה מחיינו.
קצת אתנחתא, ועובדי כבר מתכנן במרץ לימודים אקדמאים, זה היה מאוד צפוי. תוכניתו המקורית הייתה לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב. מאוניברסיטת ירושלים הגיע מכתב מאוד חם. הם אמרו שהם ממש מצפים לו ואף שומרים לו מקום במעונות. אבל עובדי התלהב מה"מבצע" שהצבא הציע לחיילי הקבע הוותיקים - תואר ראשון באוניברסיטה, שנת לימוד תמורת שנת שירות (אחת לאחת), שעה שההסדר הרגיל היה שנת לימוד תמורת חתימה על שתי שנות שירות. עובדי מייד נרשם, אבל בחייל לא מיהרו לשחרר אותו ללימודים. הוא ניהל מערכת התכתבות ארוכה ומייגעת שנמשכה כשנה. לבסוף כאשר כבר קיבל אישור היה זה לשנתיים בלבד (81-82). בבר אילן אפשרו לאנשי הצבא לעשות תואר ראשון בכלכלה במשך שנתיים כולל חודשי הקיץ. זאת הייתה דרך סבירה לסיים את התואר בלי "זנבות". לכן ויתר עובדי על תכניתו המקורית ללמוד מתמטיקה ומדעי המחשב בירושלים ונרשם ללימודי כלכלה בבר אילן.
בדיעבד הוא היה מאוד מרוצה מהבחירה המאולצת הזו כיוון שלמקצוע הכלכלה, נוסף לעיסוקו במודלים ובנוסחאות מתמטיות, יש פן מאוד אנושי ופסיכולוגי. הגורם האנושי מהווה מרכיב חשוב בהתפתחויות ובציפיות בתחום. הוא סיים, כמובן, בהצטיינות. ועוד יותר גורלי, שם פגש את אריאלה רעייתו לעתיד. את התואר השני עשה כבר בירושלים, עם תום שירות הקבע, בתור מפקד סטי"ל. במשך כל השנים יצא לשירות מילואים בחיל הים עד שנקטעו חייו.
צור עימנו קשר