לאבא שלום!
אמנם זה קצת באחור, אך אני מניח שבכל זאת תשמח לקבל תאור מפורט של מסעי.
ובכן, אצל המאבטח נשארתי עד הסוף. סך הכל שבעה לילות. כאות הוקרה קניתי לו תקליט. ביום הולדתי נסעתי לאיים. שמע, דבר כזה נפלא עוד לא היה בשום מקום. אניית לוקסוס מסודרת, מאורגנת, שרות, יעילות, דווקא לזה לא צפיתי מהיוונים. פגשתי שם 'חברה' יהודים ארגנטינאים ואף ישראלית אחת. בארוחת צוהריים, בבטן האונייה התחרינו בזמרה לאומית עם קבוצה איטלקית מבדרת. האיים מקסימים ובכלל היה יפה.
לרומא הגעתי ללא הודעה מוקדמת, כפי שבקשת. ירד גשם חזק, ואני הלכתי ישר לברונו, ואח"כ לשגרירות. שם סידרתי את עניין הלינה עם מנדס. שהיתי ברומא כ-8 ימים. הספקתי גם להיות תייר וגם תלמיד בדימוס בבית ספרי. הגברת Loli הזמינה אותי לביתה, שם היה לי הכבוד{סוף, סוף), להרביץ בה ציונות כהוגן וללמדה פרק בגאווה עצמית, מה שחסר מאוד לעם האיטלקי בימים אלה.
מרומא עליתי ישר ל-Como. התקבלתי כמו השח הפרסי לפחות. 12 יום לנתי, אכלתי, טיילתי בסכום סמלי של 500$. הם פשוט לא נתנו לי להוציא גרוש. זוכר את המיליונרית?ובכן לא צפיתי בחלומותיי לעושר כזה. איזה בית, איזה בית חרושת, לא יאומן. והשכל של האבא העשיר עומד ביחס הפוך לכסף שלו.
משם לצ'ימבליסטה במילנו. פולט ארחה אותי יפה, בעלה לא היה במילנו באותה תקופה. פגשתי חברים מגרעין השומר הצעיר שהיו בסאסא בקיץ, פגשתי את חברי מה-International School. לא יאומן איך שנשאר קשר. חבל לי רק שלא הספקתי לבקר את ג'וליו – אחד מה- Comaschiהציע לי טרמפ ושהות חינם בפירנצה ( על חשבון בית החרושת למשי---) ולא רציתי לוותר. מפירנצה לרומא, ומשם מיד ארצה בלי גרוש ביד.
קניות בצעתי ביד רחבה: כפפות, צעיף, ג'ינס, 2 תקליטים, כפפות לילדים ומטריה. לאמא השגתי מטפחות משי מבית החרושת וצעיף למירי.
חזרתי סחוט וכעת אני נהנה מהבית, לומד נהיגה בקצב מזורז, ומתחיל לעבוד במחסן של ביל"ו. כל טוב
עובדי
