עובד יושע

מלחמת יום הכיפורים- 9.10.73

 
מכתבים של עובדי
25.6.72- מכתב לאכידז'אן
9.7.72
27.7.72
16.9.72
מכתבים של עובדי
15.10.72
22.10.72
31.10.72
28.11.72
5.12.72
6.12.72
10.12.72
20.12.72
24.12.72
29.12.72
3.1.73
13.1.73
22.1.73
31.1.73
7.2.73
15.2.73
23.2.73
17.3.73
26.3.73
2.4.73
16.4.73
10.5.73
16.6.73
5.9.73
16.9.73
14.9.74
קפריסין- 14.11.74
18.9.75-מכתבים מהצבא
2.10.75
22.10.75
5.11.75
25.11.75
13.12.75
4.2.76
27.2.76 קורס חובלים
8.4.76
20.5.76.
22.5.76
6.8.76
מכתבים של עובדי

לכולם,שלום!

אני יושב כאן במזכירות של הכפר על-יד הטלפון- תורנות. השעה מאוחרת מאוד ואני החלטתי לנצל את הזמן לכתיבה. המלחמה נפלה עלי ועל כל האזרחים הפשוטים כרעם ביום בהיר. ידענו על הכוננות בגבולות, אבל אף אחד לא האמין, כולל אלה שלמעלה, שהעניין יתפתח למלחמה בהיקף כזה. מה שמתברר לנו עכשיו (ואני מקווה שאתבדה) זה שהניצחון לא יהיה מהיר, אלגנטי ו"זול", כפי שהיינו כולנו רוצים. חדשות רעות כבר הגיעו – זוריק לב נפל. הוא טס לקרב בפנטום ולא חזר. כמובן שחג הכפר, הנשף, וכל השאר בוטלו. הלימודים בימים אלה אינם רציניים. תלמידים רבים משרתים בבית חולים קפלן (אני ביניהם). חלק סתם מנצלים את הזמן.

דוד צלצל הערב משארם-אל-שיך. לא היה לו עד עכשיו תפקיד פעיל במלחמה. מירי שהייתה על סף התמוטטות נרגעה סוף סוף.

כל המלחמה הזו מנוהלת ע"י שריון וארטילריה ומטוסים. כל הפייטרים מהצנחנים, קצת רוטנים. ברור לכולנו, כבר עכשיו, שהאבדות תהיינה כבדות. זה משפיע קשה על כולם. הייתי רוצה לדעת איך כל זה עובר עליכם.

תמי ואודי יקרים, אני נורא, נורא רוצה שתכתבו לי או תציירו לי משהו, טוב??

 

להתראות

עובדי

מפת אתר
עמוד הבית

הדפס