אבא שלום!
אמנם אתה מגיע בעוד כחודש, אך החלטתי לכתוב בכל זאת. קודם כל כמה מלים על הטיול.
תאמין לי כי מהרגע בו נחתי במונרוביה הפסקתי להתגעגע, לחשוב על הפרידה, והייתי שקוע כולי ורובי בשלושת השבועות הנהדרים שעמדו לפני.ובאמת היה טוב. אמנם בבירה האנגלית, הכסף זרם כמו מים אבל זה באמת היה שווה. נהניתי מהמקום היפה, מהאדיבות, וזכיתי גם לפגוש שני מצרים בפינת הנאומים ב-hyde park . התווכחנו קצת על ה"מצב במזרח התיכון", על הסיכויים לשלום וכו'. הסתובבו סביבינו קצת סקרנים, ושמתי לב שהאנגלי הממוצע (או בעצם התייר הממוצע המבקר באנגליה, כי לפינת הנאומים באים המון תיירים) הנו מאוד פרו ישראלי, ועובדה זו עזרה לי בוויכוח. נפרדנו בידידות, אך היה ברור לשני הצדדים כי השלום עוד רחוק מאוד מאוד.
ל-Cambridgeהיגעתי בקלות, רק שה-English railwaysרושש אותי באופן בלתי מצופה. שלושה דולר כרטיס הלוך וחזור (30 ל"י).
אחרי איטליה היגעתי לביל"ו בשלום וקיבלתי סידרת נאומים על כמה שלא הייתי בסדר כשלא כתבתי מאבידז’אן. הם דאגו, כי לפי החישובים שלהם הייתי אמור להגיע ב-20 לחודש ולא ב-24 (?).
דבר ראשון- בבית הספר הפגישו אותי עם המנהל (פוץ אנטיפתי ממדרגה ראשונה) והוא הודיעני כי יהיה עלי לעבור בחינות במתמטיקה, פיסיקה וכימיה בסוף החופש. לאחר זאת הפגישו אותי עם המורים למקצועות אלו והמצב הנו כזה: במתמטיקה חסר לי חומר, אך אני לומד לבד ומתגבר עליו ללא קושי מיוחד. בכימיה אצטרך לעבור על ספר הלימוד, אך העניינים פחות או יותר מוכרים. בפיסיקה אני 100% ככה אמרה המורה שבחנה אותי בעל פה. אצטרך לתרגל קצת עם עצמי לפני הבחינה ואהיה OK. על אף הלימודים הנ"ל הספקתי (ואני עוד מספיק) לטייל, לנסוע לירושלים, לת"א, לפגוש קרובים וידידים מתקופת רומא ולבזבז כסף. (לא הרבה). כשביקרתי בירושלים הלכתי בוקר אחד למשרדו של אליהו והשיחה גלשה אל מר גול. טילפנו אליו והוא הזמינני לסעוד עימו צהרים. יום אחד נסעתי אליו, לביתו והוא לקחני למסעדה מזרחית בכרם התימנים: "פונדק שאול" וסיפר שפעם אכלת עימו שם, ומאוד נהנית. מזל שעלה בדעתי למסור לו דרישת שלום חמה ממך, כי הוא קצת כעס. כתוב לו איזה מכתביקו.
וכעת בקשה לי אליך. נוכחתי לדעת כי החולצות האפריקאיות הפשוטות האלו מאוד שימושיות, נוחות, וגם עושות רושם על הציבור. בנוסף לזאת חלק מקרוביך הצעירים יותר בירושלים ביקשו שתשלח להם חולצה כזאת. אם תוכל להביא כ- 5, 6 חולצות מהשוק אהיה אסיר תודה. אני לא מציין איזה צבעים אני מעדיף, העיקר שלא יהיה קיטשי מידי. דע לך כי אין לשלם יותר מ-400 cfaלחולצה.
כל טוב,שלום ולהתראות
עובדי
נ. ב.
שוחחתי עם מר מינרבי בזמן הטיסה (השגריר הקודם באבידז’אן). תאמין או לא הוא היה די נחמד. במונרוביה פגשתי את השגריר ומשפחתו, שאירחו לי חברה בבוקר הטיסה ללונדון. גם הוא נחמד מאוד
