ראשית- כל וקודם- כל, יום הולדת שמח, תמי! חופש פסח הולך וקרב. כשתקבלו את המכתב כבר אהיה בעצומו. יוסי עדיין לא הודיע דבר, אולם השקט הארוך ממנו מרמז שמשהו אכן מתקדם ושהוא יגיע. מסיבה זו אין לי עדיין תוכניות ברורות לגבי החופש.
אתמול היה ה-1 באפריל. היה ממש שמח בבית הספר. לפני חופש חנוכה, הלכנו כל התיכון לסרט שהוקרן מטעם "מועדון הסרט הטוב" בקולנוע "הדר". אתמול עברו אנשי המועדון בין הכיתות, חילקו כרטיסים, ונאמר לנו להתאסף בשעה 11 על יד קולנוע בית העם. כאשר החלה הנהירה לעבר הקולנוע, החלו חבזה ונויימן להשתולל ולצעוק, כי אין סרט ולא כלום. כולם ביקשו מהם שלא למתוח אותנו. הם קיבלו בהבנה, כי כולם יודעים על מתיחות ה-1 באפריל. כמובן שלא היה סרט. אבל היה מאוד שמח. שני שמיניסטים חברה'מנים הוציאו פלקטים בנוסח: "בוז לחמסין", "חמסין home go" וארגנו הפגנה המונית של תלמידי התיכון (כ-300 במספר הצטרפו) ההפגנה עברה ברחובות הראשיים של העיר. צעדנו ברחובות, צועקים ומוחים נגד החמסין, ודורשים בתוקף כי העירייה תעשה משהו ותקנה לנו מזגנים לכיתות, ותנורים (בקיץ) לחדרי המורים והמנהל. מדי פעם נעצרנו לרקוד הורה באמצע הכביש וצעקנו סיסמאות, עד שהגענו לבית העירייה,. שם התמקמנו, והאזנו בהתלהבות לחזון העצמות היבשות, כשאנו מוחים על היובש והחמסין. תוך חמש דקות יצא אלינו ראש העיר בכבודו ובעצמו. מתחנו אותו קצת, והמשכנו לעבר בנק הפועלים. שם דרשנו בקולי קולות כי יחלקו (מיד) כסף להמונים בשל ההתיקרויות האחרונות. מול קפולסקי מחינו על האמרת מחירי הגלידה, ודרשנו "גלידה לעם". עייפנו והתפזרנו הביתה. בביה"ס התכנסה ישיבת מורים דחופה והחליטה על עונש כללי. לימודים מ-4 עד 7 למחרת אחה"צ, בגלל פעילות הנוגדת את כללי ביה"ס.
אני רוצה להוסיף, שהתחלתי לעבוד ואני מלמד את מושי, פעמיים בשבוע. ממש כסף קל. אני מלמד את מושי ורד פעמיים בשבוע מתמטיקה בעד 7 ל"י לשעה. שלום, שלום
עובדי
