עובד יושע

22.10.72

 
מכתבים של עובדי
25.6.72- מכתב לאכידז'אן
9.7.72
27.7.72
16.9.72
מכתבים של עובדי
15.10.72
31.10.72
28.11.72
5.12.72
6.12.72
10.12.72
20.12.72
24.12.72
29.12.72
3.1.73
13.1.73
22.1.73
31.1.73
7.2.73
15.2.73
23.2.73
17.3.73
26.3.73
2.4.73
16.4.73
10.5.73
16.6.73
5.9.73
16.9.73
מלחמת יום הכיפורים- 9.10.73
14.9.74
קפריסין- 14.11.74
18.9.75-מכתבים מהצבא
2.10.75
22.10.75
5.11.75
25.11.75
13.12.75
4.2.76
27.2.76 קורס חובלים
8.4.76
20.5.76.
22.5.76
6.8.76
מכתבים של עובדי

לכולם שלום!

עדיין לא קיבלתי כלום מכם, אבל אני החלטתי לכתוב פעם בשבוע., יהיה מה שיהיה. בעצם לא צריך להגזים. בכל זאת קיבלתי ד"ש מרחל בן נעים (אליה אני עומד לנסוע השבוע). וכן טלפן אלי איש אחד שעובד בבורסת היהלומים ומסר ד"ש. הוא מסר כי נמצא בידיו בד אפריקני , שהוא ישלח לי אותו בדואר.

ככל שעובר הזמן אני משתכנע יותר ויותר שהיה ממש כדאי להישאר בארץ. אין לי כל חרטה על כך. בשבועיים הראשונים חששתי שיהיה לי פה משעמם. גם פה בי"ס מרובע ושמרני. .בסופו של דבר ארץ ישראל בזמן הלימודים זה לא ארץ ישראל בחופש הגדול. עכשיו הכל השתנה מכל הבחינות. אלף, מבחינת תעסוקה ופעילות חברתית. התחילו שוב אימוני הכדור סל, ונפתח חוג להתעמלות. כדור סל אני עוד אוהב כתמיד. ותאמינו או לא תאמינו, הולך לי בכלל לא רע. הספורט הזה בריא, מהנה, ונותן הרבה סיפוק כשהולך. נפתח כמו כן בבית הספר מועדון "הסרט הטוב". מביאים את מבחר הקולנוע הטוב של שנות ה-60 לקולנוע "הדר" בימי חמישי אחה"צ. זה מיועד לתלמידי התיכון בלבד. מפעל כביר.

ה'חברה' ראו שאני מצטיין במקצועות ריאליים ובשפות, ואין שבוע שאני לא מוזמן למישהו כדי לעזור לו. בכלל ה'חברה' כאן נורא פתוחים ועליזים. השבוע, למשל, כשנשארתי לבד בבית (סבא וסבתא היו בהבראה) אמרו לי כמה חברים שיבואו אלי ביום שישי בערב. ובכן, באו יותר משלושים איש, והייתה מסיבה מאולתרת, ממש לא נורמלית. זה לא הקצ'לים של אבידג'אן. בקיצור אני עסוק כל הזמן. בשעות הפנאי מכין שיעורים וגומר איזה ספר מידי פעם. בשבתות אני נודד מיקום לירושלים ומשם לתל אביב, לבקר חברים או את יאירה ורמי. מבחינה משפחתית הכל בסדר. אני פשוט סומך על סבתא שתיתן דו"ח מפורט על מירי (שנכשלה בטסט הראשון), על רותי, רועי ובעיותיהם, עלי, כמה אני אוכל, מתי אני חוזר הביתה בערבים ועוד. היום בדק אותי הרופא של בית- הספר.(מבחינה רפואית- בריאותית אני % 100). הוא שאל אותי קצת פרטים אישיים והתברר שקוראים לו ד"ר כלב קסטל, ושהוא עבד אתך בשגרירות, אבא, במילנו [ברומא!] ועזר לך ברישום של אהוד שנולד ברומא, זוכר? ובכן, הוא מסר ד"ש חמה, חמה, והוסיף ואמר לי, שאם אני כמוך אז הכל בסדר.

ד"ש לאוכלוסייה הישראלית באבידג'אן, לצוות העליז.

עובדי

מפת אתר
עמוד הבית
שלח לחבר
הדפס