עובד יושע

דברי אמו, צילה, ביום השנה השישי למותו של עובד

עובד כתלמיד וכמורה
 

שלוש פעמים בשנה אנו פוקדים את קברו של עובדי. בתשעה באב, יום מותו, בשלושה בנובמבר, יום הולדתו, ב-ד' אייר, יום הזיכרון לחללי צהל.

הזמן חולף, הכאב צורב ונדמה שאמרנו הכול. אולם, חייו הקצרים היו עשירים ומגוונים כל כך, מה שמאפשר לנו להאיר כל פעם, פן אחר אשר כשלעצמו היה עולם ומלואו. היום אתייחס לאספקט החינוכי, והדברים כה אקטואליים.

עובד כתלמיד וכמורה.

 

כתלמיד:

השרות במשרד החוץ הפך את כולנו לנוודים. הולנד, שוודיה, מילנו, רומא, חוף השנהב, ניקוסיה. חיים לא קלים .ישנם ילדים שאינם מתמודדים ואפילו נשברים, אחרים יוצאים נשכרים ומתחשלים. אצל עובדי באו לידי ביטוי דווקא היתרונות. ארבע שפות על בוריין, תפישת עולם מאוד רחבה, חפה מכל פרובינציאליות, פתיחות וכושר הסתגלות מעולה. הקלו עליו כשרונותיו הברוכים, הבית והמשפחה כבסיס איתן ואופיו הנוח לבריות.(חוץ מההתפרצויות הגי'נג'יות). הוא היה תלמיד מאוד אקטיבי, אמביציוזי, משקיען וביקורתי.

את הגן עשה בהולנדית. ושאף להיות קונדוקטור בטראם. בן חמש עברנו לשוודיה. אז לימדתי אותו קרוא וכתוב,כדי שלא ייאלץ ללמוד בכתה א' שתי שפות. אגב, כך נהגתי עם שלושת ילדי. אחרי הכרות עם הא,ב. הלועזי. הוא השתלט על השוודית תוך ימים ספורים, בתהליך של הקש. כי השוודית היא שפה פונטית. הוא בלע ספרי ילדים שוודיים, שפה שנמחקה במהירות מדהימה מזיכרונו פרט לקולות הלוואי האסמטיים שלה.

משוודיה חזרנו לירושלים. כאן חווה עובדי התנסות מכוננת מבחינה חברתית- ישראלית.

עיריית ירושלים התנגדה בתוקף לחלוקה הכמעט הומוגנית של הכיתות בבי"ס לוריא. ותבעה מהמנהלת ליישם יותר אינטגרציה בביה"ס. דווקא ההורים האקדמאים לא אהבו את ההחלטה לערב כיתות מקבילות.

אנחנו לא התערבנו. עובדי סיפר לנו שהתנדב לעבור לכיתה של שושנה. הוא זכה בהוקרת המחנכת ובהערצתנו. פעמים רבות היינו עדים לרגישות זו אצלו. אחרי מותו, סיפרו לנו חברים מקורס חובלים, שהיו אנשי הפריפריה, כיצד נידב להם את מרפקיו כשנזקקו להם.

בירושלים מלאנו את הריאות ונחתנו במילנו. כאן רכש אנגלית טובה בבי"ס אנגלי, קפדני במיוחד,. את האיטלקית שלו קלט מהסביבה ומחוברות הקומיקס שקנה בדוכנים.

ברומא למד בבי"ס אמריקאי מאוד ליברלי, שאיפשר מסלולי קידום מגוונים. עובדי ניצל אפשרויות אלה בתהליך של בחירה וקבלת החלטות. כתלמיד אקטיבי הצליח פעמים אחדות להביא לשינויים שביטאו את רצון החברים. אני זוכרת שהנערים (במיוחד הישראלים), שנאו את העניבות שביה"ס חייב אותם לענוב.עובדי יזם מין שרוך עם מטבע של ביה"ס, תלוי על הצוואר. התחליף התקבל בהבנה מצד ההנהלה ובצהלה ע"י הילדים. יוזמה נוספת זכורה לי, כאשר קצה נפשו של עובדי משינון ולימוד בע"פ של שירה אנגלית. PROBLEM NO  .המורים נהגו כמחנכים ראויים. הרי נאמר: 'חנוך לנער ע"פ דרכו',ועברו לפרוזה. כאשר עברנו לאבידז'ן רצה מנהל ה- lycee הצרפתי להוריד אותו כיתה בגלל אי שליטתו המלאה בצרפתית. נסים ביקש מהמנהל לתת לו צ'אנס,במשך שלושה חודשים. בתום הזמן הזה, אמר המנהל

לעובדי ולאבא: chapeau כלומר שהוא מוריד את כובעו בגלל הצלחתו המדהימה של עובד להשתלט על החומר ולהצטיין בציוניו הגבוהים.

שיא החוויות כתלמיד עברו עליו בשביעית ובשמינית בתיכון דה שליט ברחובות ובחוגי המדע לנוער של מכון וייצמן, כאשר חזר בגפו ארצה.אנחנו נאלצנו להישאר באפריקה והתמדנו בקשר מכתבים שבועי.   אלה היו שנים של רכישת ידע, פעילות ספורטיבית, חברתית ותרבותית. הוא דילג בקלות על שש שנות היעדרות מהארץ. הוא היא מאוד מעורב ומקובל. הוא השקיע הרבה אך מאידך היה גם ביקורתי

תמיד לגופו של עניין.

המורה לתנ"כ לא הספיק להעביר את כל החומר ולא הספיק להקדיש זמן, כדברי עובדי, לבעיות הפילוסופיות, הדתיות והאנושיות של ספר איוב. הוא כותב לנו, בדיווח השבועי שלו: "תגידו אתם בעצמכם, איזה מין צורה יש ללמוד איוב, כאשר בעיית 'צדיק ורע לו ' הוזכרה אך ברמז."

בהמשך של אותו מכתב, עובדי מוסיף: "כעת, כשהשנה עומדת בסימן של סיכום, אני יכול לומר בבטחה, שיש מקום לשיפורים יסודיים בשיטת החינוך, בתכניות הלימודים ובהכנת המורים.שר החינוך היה ,גם היום, חותם על כך

.בסוף השמינית, ועד התלמידים הכין נאום משמיץ לטקס הגמר. אחרי ויכוח נוקב עימנו, ניאות עובדי לשנות את הנוסח. אין מקום בטקס סיום ובמיוחד אחרי שכבר קיבלתם את הציונים, להיות גיבורים,  כך טענו. הנוסח המתוקן מתרכז בפן החיובי ומשבח את "אותם מורים שברכו אותנו לשלום במאור פנים, שהבחינו בחסרוננו כשהיינו חולים והתעניינו בנו.

 

 

 

עובד  כמורה

זוטות: אני מלמד את מושי (בתקופת התיכון). אני גובה 7 ל"י לשעה.

 

כאשר היה בחיל הים היו לו בזו אחר זו כמה חברות: בתיה מארה"ב, יעל מצרפת ולהבדיל, אשתו אריאלה, גם היא מבית חצי צרפתי. כולן עם ניחוח של חו"ל. לשלושתן עזר בלימודים. אצל שתי הראשונות השאיר את חולצות האנגורה המהממות שרכש במקס אנד ספנסר, אצל אריאלה השאיר את ליבו.

בתקופת התואר הראשון בבר אילן יצא ללימודים במסגרת צהלית.  שלושה אלופי משנה מחיל אויר וחיל הים התלבשו עליו. פה אחד הם מודים בשיחתם עימי, שבלעדיו לא היו מקבלים את התואר. לתשלום הוא לא היה זקוק אבל היה לו פידבק אדיר.

כשעשה תואר שני בירושלים ואריאלה עזר כנגדו. הכין מספר תלמידים לבחינות. הוא  לימד אותם –תורת המחירים. כשסיפר לאבא כמה הם משלמים לשיעור צחק נסים , אני מבין ! אתה מלמד את תורת המחירים הזולים. בלימודי התואר השני שמע סמינר אצל פרופ' פטינקין האגדי. יום אחד, מספר נסים, צלצל הטלפון ברחובות. על הקו היה פטינקין שביקש לדבר עם עובד. פטינקין שיבח באוזני נסים את עובד בביטויים סופרלטיבים וניבא לו עתיד מזהיר בכלכלה. כשנסים סיפר לעובדי על השיחה ביטל עובדי בתנועת יד את הדברים ואמר ברוב צניעותו כי "פטינקין הגזים".

כאשר היגיע לאונ' ת"א, שהפכה לביתו השני הרגיש כי מצא את האיזון המתאים לו, כחוקר, מרצה ומורה.

Publish or perish המחקר והפרסומים הם עיקר בקידום האקדמאי. רבים שמים על כך את הדגש, כשההוראה היא הכרח בל יגונה. עובדי אהב את ההוראה. אהב מאוד את תלמידיו והם אהבו אותו.

תלמידתו ד"ר שרון בליי כותבת על כך: "הוא היטיב לארגן את שיעוריו ולהעביר בבהירות מרבית גם את הנושאים הסבוכים ביותר, תוך שהוא מרתק את מאזיניו באורח דיבורו, בדוגמאות ובאנקדוטות מן העולם האמיתי".

הדרישות שהיציב לתלמידיו לא נפלו מאלה שהיציב לעצמו.אהדתם והערכתם של הסטודנטים כלפיו קיבלה ביטוי רשמי כאשר זכה שנתיים ברציפות בפרס הצטיינות בהוראה של אונ' ת"א.

 

על לימודי התואר השלישי בהרווארד ועל פעילותו באוניברסיטת בראון בפרובידנס אספר בהזדמנות אחרת.

 

 

 

 

מפת אתר
עמוד הבית
שלח לחבר
הדפס