יום כיפור התשס"ט 10.2008
צילה וניסים היקרים,
בשנה האחרונה אני אתכם. מנסה להבין ולהרגיש איך נמשכים חייכם בלי עובדי, החיים האחרים.
זו זכות שנפלה בחלקי להכיר אתכם.
פרקי החיים שכתבת צילה, הם בעיני מסמך נדיר שאני חוזרת וקוראת בו. מכל שורה בו ומכל תאור אני חשה איך באהבה ובמסירות השכלתם, צילה וניסים, לטפח אדם שורשי, רחב אופקים והישגים, וכה ערכי. מילד היושב על כתפי אמא ומשוטט במוזיאונים, חווה פגישות עם גדולי עולם, חשוף למוסיקה שהיא ערך במשפחה, לארצות ושפות – לאדם בוגר שהוא שילוב יוצא דופן. את הפטריוטיות, העיסוק האקדמי והשאיפה למצוינות, ששאב מכם, הספיק עובדי להגשים, על אף השנים המעטות שעמדו לרשותו. הכול בגובה העיניים ובהומור, שהוא גם כן ערך בהווי המשפחתי שלכם ושאני נהנית לחוות בפגישותינו.
אתם גאים במשפחה שהקימו עובדי ואריאלה, ובקשר הנמשך. לצד החסר העמוק, אתם נותנים מקום, אהבה וגאווה לכל אחת ממשפחות ילדיכם. עשרת נכדיכם ממלאים את ליבכם. הם משמעות להמשך חייכם. חשוב לכם לשמור על הקשר, לטפח, ללמד, להעניק.
אני מברכת אתכם לגמר חתימה טובה. מאחלת לכם בריאות טובה שתאפשר לכם חיוניות ושמחה עם המשפחה. משפחה שהיא גאווה לארץ שלנו.
בידידות והערכה רבה
נורית גדעוני, רחובות.
מתנדבת של משרד הביטחון.
