עובד יושע

דברים שנשאה תלמידתו שרון בליי- יום השנה

 

הדרך הארוכה שעשיתי בהדרכתו של עובד החלה כבר בשנת 94', כתלמידתו בקורס "שוקי הון וביטוח". מאז הפך לדמות מפתח בהמשך לימודי, הנחה אותי בכתיבת עבודת המאסטר, ואחריה בכתיבת הדוקטורט. מותו בדמי ימיו הותיר אותי המומה וכואבת. קשה לי עדיין להפנים את העובדה כי עובד, עם כל חיוניותו ואהבת החיים שלו, איננו עוד. האופטימיות, הנחישות והאומץ שהפגין במהלך חודשי מחלתו, המחויבות והמסירות לעבודתו תוך כדי אשפוזים וטיפולים מייסרים, וקור הרוח בו קיבל את גורלו האכזר, הותירו את סובביו הלומי הוד.

בשנים הרבות שעבדתי בהדרכתו למדתי להוקיר ולהעריך את דמותו המיוחדת ואת מעלותיו הרבות, כמורה וכאדם. כמורה הציב לעצמו עובד דרישות גבוהות ומעולם לא שקט על שמריו. את קורס ה"דגל" שלו, "שוקי הון וביטוח" לתלמידי מ.א., שכלל, עדכן וליטש משנה לשנה, כשהוא מקפיד להגיע ערוך ומוכן לכל שיעור. הוא היטיב לארגן את שיעוריו ולהעביר בבהירות מרבית גם את הנושאים הסבוכים ביותר, תוך שהוא מרתק את מאזיניו באורח דיבורו, בדוגמאות ובאנקדוטות מן העולם האמיתי. הדרישות שהציב לתלמידיו לא נפלו מאלו שהציב לעצמו, ושמו של הקורס יצא לפניו כאחד התובעניים מבין הקורסים לתואר שני. למרות זאת זכה הקורס לפופולאריות עצומה. אהדתם והערכתם של הסטודנטים כלפיו קיבלה ביטוי רשמי כאשר זכה, שנתיים ברציפות, בפרס ההצטיינות בהוראה של אוניברסיטת תל-אביב.

לצד דרישות אקדמיות בלתי מתפשרות נודע עובד בגישתו הישירה והחברית, ובהתעניינותו הכנה בסטודנטים- גם כאלו שלא היו תלמידיו. חביבותו, אזנו הקשבת ונכונותו לייעץ, הביאו רבים מתלמידי החוג להתדפק על דלתו בשלב זה או אחר של לימודיהם. עובד אהב להתוודע לסטודנטים ולקשור עמם שיחות- על כל נושא שהוא- מאקטואליה ועד לספורט- כשהוא מתבל את דבריו בבדיחות ובחידודי לשון. כאחראי על תוכנית הדוקטורט של בית- הספר, נהנה עובד לזהות כישרונות בקרב הסטודנטים ולעודד אותם להמשיך ללימודי תואר שלישי, בין אם בארץ ובין אם בחו"ל.

התייחסותו של עובד לתפקידו כמנחה הייתה מיוחדת במינה. הוא הקפיד להיות מעודכן ומעורב- מבלי להתערב יתר על המידה. עובד שם דגש רב על טיפוח היכולת של תלמידיו לחקור באופן עצמאי. חשוב היה לו שהתלמיד לא יפתח תלות, ולא פעם השתמש למטרה זו בשיטת ההקפצה למים הקרים- אך לא לפני שווידא שהכין היטב את התלמיד למשימה ושהוא מסוגל לעמוד בה. מובן ששיטה זו דרשה השקעה עצומה מצד התלמיד; אך הקושי בטווח הקצר השתלם בטווח הארוך, או, כפי שנהג לנסח זאת עובד (במנטרה צבאית אופיינית): "קשה באימונים- קל בקרב".

עובד שם דגש רב על הקניית מיומנויות חשיבה וניתוח לתלמידיו. הוא עצמו ניחן במוח חריף, והיטיב לראות בחדות הן את התמונה כולה והן את הקשרים בין מרכיביה. הבהירות המחשבתית, כמו גם היושר האינטלקטואלי שלו, הם, כך אני בטוחה, נר לרגלי כל התלמידים שחנך.

מרבית מפגישות העבודה של עובד עם תלמידיו נערכו בבתי קפה. עובד התקשה להסתגף בדלת אמותיו של משרדו. הוא אהב לחוש את קצב החיים סביבו, ובתי הקפה של איזור מגוריו היו לפינות העבודה הקבועות שלו. סוד יכולתו לעסוק בדברים רבים בעת ובעונה אחת, כך אמר לי, היה בהקצאת פינת עבודה נפרדת לכל עיסוק. כך עבד על מחקר אחד במשרדו הביתי, על אחד בבית-הקפה השכונתי, ועל השלישי באוניברסיטה.

באחת מפגישות העבודה שלנו, אמר עובד משפט שנגע מאוד לליבי והאיר את תפיסתו את מהות היחסים בין מנחה לתלמיד. העמדת תלמידים, כך אמר, דומה דמיון רב להורות. כפי שילדיו של אדם נושאים הלאה את המטען הגנטי שלו, כך תלמידיו נושאים הלאה את מטען הידע שהטמיע בהם. עתה משאיננו, מקבלת אמירה זו משמעות מיוחדת והיא לי כצו.

אני תקווה כי הייתי ראויה לזכות שנפלה בחלקי להיות תלמידתו של עובד.

יהי זכרו ברוך.

מפת אתר
עמוד הבית
שלח לחבר
הדפס