דרשה של הילה ביום הבת מצווה- פרשת צו

שלום לכל הקהל המכובד, והמכבד אותי ואת משפחתי ביום המיוחד הזה,

אני הבת הראשונה במשפחה בארץ והראשונה בכיתה שעולה לתורה, ואני מאושרת שהגעתי ליום הזה. אני מאוד מודה לכולכם שאתם איתי ביום החשוב הזה, אך שמחתי לא שלמה כי נעדר בה אבי- עובד יושע זכרו לברכה -  שלא זכה להיות כאן איתי ואיתנו.  

 במהלך ההכנה לטקס העלייה לתורה השתתפתי בקורס שבו שוחחנו על המשמעות של להיות שייך לעם היהודי, ועל המשמעות של טקס הבת-מצווה- המשמעות להיות בוגר.

כשביקשתי לעלות לתורה, רציתי לקחת מחויבות ולעמוד בה. כי בין היתר, להיות בוגר זה להיות מסוגל להיות אחראי. בעובדה שאתם אורחינו הגעתם  באופן מיוחד להשתתף בשמחה איתי ועם משפחתי, אני מרגישה ומבינה שעשיתי משהו משמעותי בחיים.

פרשת צו ממשיכה את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. למעשה, הפרשה היא סדר הנחיות לכוהנים איך לקיים את טקס הקורבנות. ואני רוצה לדבר על החשיבות של קיום טקסים בחיינו.

בהגדרה של אבן שושן, טקס הוא מסיבה ערוכה בסדר ובתוכנית קבועה מראש.

נוהגים לקיים טקסים לציון שלבים במחזוריות החיים,  או לציון אירועים דתיים או אירועים חשובים בחיינו. בטקסים מיוחדים יש סדרה של פעולות שמטרתן להגשים רעיון כלשהו או לייחד שלב מסוים בחיים, שינוי משמעותי או יום מיוחד. וכך להוסיף להם חגיגיות.  

בהיבט המסורתי, למשל, שבת היא מיוחדת, מובדלת משאר הימים בקידוש בראשיתה ובהבדלה עם צאתה, ואלה  גורמים לנו להרגיש בייחודיות  שלה. טקס כמו סדר הפסח המתקרב נועד להזכיר לנו את שורשינו ולגרום לנו להרגיש מאוחדים כעם.

 אני נולדתי ביום של פסח, וכשם שעם ישראל נוצר והתגבש ביום זה, כך גם  אני , והיום אני מציינת שלב של התגבשות כבוגרת.

הטקס הזה חשוב לי כי זו הזדמנות ראשונה וחגיגית במיוחד בחיי להרגיש שייכת לעם היהודי, ולנהוג כפי שנהגו שני אחיי לפני. רציתי לקחת אחריות ולעמוד בה, ושהאנשים הקרובים לי יראו שאני מסוגלת לעמוד בה.

לטקסים יכולות להיות משמעויות שונות עבור מי שמשתתף בהם.

כך למשל בספר המעניין "הנסיך הקטן" שמאוד אני אוהבת :

"מה זה טקס? שאל הנסיך הקטן.

גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה, ענה השועל.

והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות.

הרי למשל, טקס מקובל אצל צידיי: כל יום חמישי בשבוע

נוהגים הם לצאת במחולות עם נערות הכפר.

לכן היום החמישי הוא בשבילי יום שכולו טוב!

כי אותו יום יכול אני להרחיק לטייל עד הכרם.

אילו רקדו הציידים בכל שעה שהיא, ככל העולה על רוחם,

היו כל הימים דומים זה לזה ולעולם

לא הייתי זוכה ליום חופשה ומרגוע..."

לשועל, כמובן, נקודת מבט משלו- כאשר הציידים שלו מנהלים "טקס" אצל הנערות בכפר, זהו יום מיוחד בעבורם השובר את השגרה, ואילו הוא זוכה ביום חופש! ביום זה אין מנסים לצוד אותו. אפשר להבין למה מנקודת מבטו טקסים הם מסוג הדברים שהוזנחו יתר על המידה.  בעזרת הטקס הוא גם יודע להגדיר מה מקומו בעולם- מתפקידו לברוח מהציידים, ומתפקידם לרדוף אחריו..

גם אני בעזרת הטקס כאן הגדרתי את מקומי  ואת שייכותי לקהילה הזו.

כדי שטקס יהיה משמעותי, חשוב שידגיש את המעבר משלב אחד לשלב שנ -  כמו שער שעוברים דרכו. חשוב שתהיה  דרמתיות בטקס ולא רק כללים קבועים. הכוהנים הוקדשו לכהונה בטקס שבו הולבשו בבגדים ונמשחו בשמן המשחה, וכך היו מיוחדים משאר בני ישראל שלא היו מבני אהרון. רק בבגדי כהונה אפשר להעלות קורבנות לה', וגם זאת רק לאחר  שעברו טקס מיוחד ונקבע שהם ראויים לשרת בקודש.

בטקס העלייה לתורה נוהגים לפי כללים מסוימים: הבגדים חגיגיים, הימים המסוימים שבהם אפשר לעלות, שלוש העליות המשתפות את הקהל בקריאת התורה, קריאת הפסוקים בשירה ולא בדקלום. גם עצם ההכנה לקראת הטקס גרמה לי להרגיש שהאירוע מאוד מיוחד ושעברתי בשער:  לקחתי אחריות ומחויבות ועמדתי בהן. נהגתי כמנהג היהודים, ועכשיו אני בוגרת!

 אני רוצה להודות לבית דניאל על כי אפשרו לי לעמוד במשימה, ולרבה גליה שערכה את הטקס ואת ההכנה לקראתו, ובהשראתה, התהליך כה מיוחד. אני רוצה להודות למר נח איתן שהדריך ולימד אותי וסייע לי לעמוד במשימה.

אני רוצה להודות לכל מי שטרח והגיע ובחר להיות איתי ועם משפחתי ביום המיוחד הזה. ראשית לאימא שאוהבת ועומדת לצידי תמיד, לעדו אחי שהוא הכי הכי כיף, לירון אחי שמשקיע מאוד ומשרת ביחידה מובחרת, לסבא ניסים ולסבתא צילה שמלווים אותי ואותנו כל השנה, לסבא אליעזר ולממה שהגיעו במיוחד מארה"ב, לדודים ולדודות שבאו  עם כל בני הדודים שאני מאוד אוהבת, לכל האורחים שהגיעו מכל קצוות הארץ ממיתר ומגדרה, ממבשרת ציון, ממודיעין,  מרחובות מתל-אביב מרמת השרון, מהרצלייה ומפתח תקווה. תודה למשפחה שתמכה בי ועזרה לי להתכונן ליום המיוחד הזה, לחברים שלי שבאו לפרגן. תודה לכולם!!!